הריבית - גם קבוע, גם משתנה וגם נושך

ריבית היא עלות הכסף, או במילים אחרות כמה אנו משלמים על כסף שקיבלנו כהלוואה. הריבית היא התשלום על המוצר ששמו כסף. המלווה מקבל את הריבית, מכיוון שבנתינת הכסף כהלוואה מוותר המלווה על החופש להשקיע את הכסף כרצונו באפיקים אחרים, כגון: נדל"ן, מניות, תעודות סל או אחר.

כשלוקחים הלוואה, הריבית נקובה באחוזים מסה"כ ההלוואה. כשהריבית בסיסית, חישוב מחיר הכסף פשוט, לדוגמא: משפחת כהן לקחה הלוואה של 100,000 שקל (למימון שיפוץ) בריבית נומינלית של 10% לשנה, מחיר הכסף הוא 10,000 שקל. בהלוואה זו הריבית מחושבת בסוף תקופת ההלוואה.

בחלק מההלוואות, מציינים כי חישוב הריבית נעשה רבעונית, או חודשית. בדוגמא לעיל (כשהריבית מחושבת רבעונית), בסוף הרבעון הראשון הריבית היא 2,500 שקל  (10% חלקי 4 רבעונים) ולכן לרבעון השני אנו "לוקחים" הלוואה של 102,500 שקל. על סכום זה נחשב את הריבית של הרבעון השני. בסוף הרבעון השני סכום ההלוואה עומד על  105,062. סכום זה יישא ריבית של הרבעון השלישי, ובסופו ערך ההלוואה תהייה 107,689. בסוף השנה, לאחר ארבעה רבעונים סה"כ כל החוב יהיה 110,381 שקלים. הראנו שבחישוב רבעוני, או ריבית-דריבית כפי שהוא נקרא, אנו משלמים ריבית אפקטיבית של 10.4%  בגלל החישוב הרבעוני. הדוגמא מתייחסת להלוואה בה מחזירים את הכסף + ריבית בסוף התקופה (כמו הלוואה כנגד קרן השתלמות). בהלוואה רגילה הריבית מחושבת כל חודש בהתאם להחזר החודשי.  הריבית הנומינלית, או הריבית האפקטיבית מניחה שאין אינפלציה. במקרה בו יש אינפלציה, הריבית הריאלית היא הריבית האפקטיבית ובניכוי האינפלציה. הסיבה לניכוי האינפלציה מהריבית האפקטיבית, היא העובדה שהכסף שאנו מחזירים שווה פחות, ומכאן ששילמנו פחות ריבית על ההלוואה.

במשכנתאות נהוגות שני סוגי ריביות: קבועה ומשתנה. הריבית הקבועה ידועה מראש לאורך כל תקופת המשכנתא. משכנתא בריבית קבועה מיועדת לסכומים נמוכים ולטווח קצר. בריבית משתנה, אנו רק יודעים מה הריבית בתחילת תקופת המשכנתא. הריבית תשתנה כל זמן ידוע. ריבית משתנה, נהוגה בסכומים גבוהים ולטווח ארוך (על נושא המשכנתאות יהיה מאמר נפרד בעתיד).

לעיתים אנו רואים שההלוואה הוצמדה ל"פריים". פריים היא ריבית הצמודה לריבית שקובע בנק ישראל להלוואות שלו לבנקים, לדוגמא אם ריבית בנק ישראל היא 4.5%, אזי ריבית הפריים תהייה 6%.

 ביהדות אסורה  לקיחת ריבית על הלוואות: "אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי, אֶת-הֶעָנִי עִמָּךְ לֹא תִהְיֶה לוֹ, כְּנֹשֶׁה; לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו, נֶשֶׁךְ". לכן חותמים על "היתר עיסקה" ההופך את ההלוואה לעיסקה ואז הריבית מותרת כתשלום בעיסקה. רש"י פירש את המילה נשך כהכשת נחש, המתחילה בחבורה קטנה וגדלה במהירות לפצע גדול מציק, מזיק ומסכן חיים.

כשהריבית גבוהה מאוד, כגון 5% לחודש, סכום החוב גדל בצורה מהירה ובלתי ניתנת לשליטה.  ריבית כזו נקראת "ריבית-נשך". לדוגמא, הלוקח הלוואה של 100,000 ש"ח לשנה בריבית חודשית של 5%, יאלץ הלווה להחזיר 180,000 לערך. בית המשפט רשאי להתערב בחוזים הכוללים ריבית נשך כזו. בריבית כזו, שיפוץ הבית נעשה יקר מאוד.